פינוי דירה בתל אביב

יש עיר אחת מרכזית בגוש דן שכל הדברים הטובים מתרחשים בה. בעצם כל המדינה מתכווננת אליה. פינוי דירה בתל אביב הפך נפוץ מאד עקב תחלופה גבוהה מאד של צעירים. רוב פועלי העלייה השנייה התיישבו ביפו. עקב צפיפות המחייה וחוסר במקומות דיור, החליטה קבוצה של 6 משפחות להתאחד ולהקים שכונה מחוץ ליפו, בנפרד מהערבים, שנקראה "אחוזת בית" (כיום: נווה צדק). את השכונה הקימו באמצעות המשרד הארץ-ישראל ובנק אפ"ק. בשנת 1910 שונה שמה של "אחוזת בית" ל"תל אביב" (עפ"י ספרו של הרצל 'אלטוילנד') והפכה להיות המרכז של הבית היהודי בארץ ישראל. בעיקר חיו כ2000 תושבים. היא הייתה העיר העברית הראשונה והפכה להיות מרכז הבית היהודי בארץ ישראל- תרבות, חינוך, מסחר, תעשייה ואף המשרד הארץ-ישראלי העביר את משרדיו מיפו לתל אביב. תנאי הדיור הקשים ביפו ויוקר הדירות עוררה קבוצת יהודים מיפו להקים שכונה חדשה מחוץ לעיר. הם נקראו אגודת "אחוזת בית" ובשנת – 1909 החלו להקים את הבניינים הראשונים של השכונה שייסדו שלה קראו תל אביב. הייתה זו העיר העברית הראשונה שנוסדה בא"י. מוסדות ציונים מרכזיים בהם "המשרד הארצישראלי" העבירו את משרדיהם לעיר תל אביב. ההתיישבות התפרסה על פני מספר אזורים: אזור החוף והשפלה מבאר טוביה בדרום ועד פתח תקווה וכפר סבא. אזור מישור החוף מחדרה לעתלית, אזור הגליל מכפר תבור ועד מטולה ואזור הכנרת.  היו שלושה סוגי מושבות: מושבות חובבי ציון, מושבות של הברון רוטשילד ומושבות פרטיות. למשל: מושבת נס ציונה הייתה פרטית ולא השתייכה לשום גוף. מושבת גדרה הייתה מושבה שהוקמה על ידי קבוצת ביל"ו, המושבה עקרון הוקמה ביוזמת הברון רוטשילד. פינוי דירה בתל אביב של פעם היה דבר שבשגרה. כיום המצב מסובך הרבה יותר בגלל עליית מחירי הדירות. אבל אין ספק שראשוני המתיישבים ידעו בדיוק על איזה קרקע ומיקום להתיישב. הם הבינו ראשונים את מה שעוד רבים יבינו במשך שנותיה היפות של מדינת ישראל, התיישבות ליד קו החוף בדרך כלל תוביל לדירה יקרה ואיכותית.